מסחר וייבוא
ממשלת אתיופיה אישרה ייבוא לארץ, בעקבות הסכם שנחתם עם ישראל ,לפי רשימת יבואנים העומדים בקריטריונים שקבעה, כ- 30 במספר, בכדי למנוע סחר בלתי חוקי. לכל יבואן אושרה מכסת יבוא שנתית על ידי השלטונות באתיופיה,
ולמשרד החקלאות הישראלי אין יכולת השפעה על רשימה זו.הטף מיובא לישראל בצורתו הגולמית כדגן, ונטחן בארץ לקמח.
משנת 2006 הממשלה האתיופית מקפידה לייצא קמח טף ומוצרי מזון מעובדים, תוך שהיא מונעת ייצוא של זרעי הטף עצמם. ההגבלות ביצוא הטף מאתיופיה, יחד עם העלייה העולמית לביקוש עבורו, יצרו מחסור במוצר בארץ ובעולם.
מטרת ההגבלה על יצוא זרעי הטף היא למנוע סכנת ריקון של המלאי הנדרש לתצרוכת המקומית, וכן לשמר מקומות תעסוקה לתושבים המקומיים.
גידול וצריכה בישראל
בישראל צורכים את קמח הטף כ-95% מיוצאי אתיופיה, אשר משתמשים בו כתחליף לקמח, וכן אוכלוסיות נוספות כגון חולי צליאק. למעשה, כ- 300 טון טף נצרכים בישראל בכל שנה.
הביקוש עולה, אך אין גידול של טף בישראל, והאספקה כיום מתבססת בעיקר על ייבוא מאתיופיה,
אולם, אספקת הטף לארץ ידעה עליות ומורדות עקב תקופות בצורת באתיופיה והתפתחות סחר בשוק השחור. ואכן, האיסור המוזכר על יצוא זרעי טף, הוביל מקומות נוספים בעולם להתחיל ולגדל את הדגן האמור (לדוג' דרום אפריקה והולנד).
על מנת להפחית את התלות במזון מיובא ובשל העניין הגובר לצריכת טף, חוקרים ישראלים החלו לבחון את האפשרות לגידול וטיפוח הטף בעמק החולה כגידול למזון אדם.
המסקנות הראשוניות של הניסוי הראו כי ניתן לגדל טף בהצלחה בתנאי האקלים ואדמת עמק החולה. בהמשך ייבחנו השיטות המתאימות לגידול ייחודי זה.